עזרה הדדית או ניצול הדדי?

  • by
נתינה אמיתית היא פעולה שגורמת אושר לאחר

האם יש דבר כזה נתינה ללא אינטרס? הנתינה הכי גדולה שמוכרת לנו בטבע היא הנתינה של אם לתינוקה, אולם מדובר באינטרס, האם מרגישה טוב מפעולת הנתינה. לכן לשיטתי, כל מה שמסב לנו תענוג לא נקרא נתינה אמיתית. אם כן , לשיטתי, נתינה אמיתית היא פעולה, שגורמת אושר לאחר, ולא מביאה לי תענוג, ולא רק שאני אדיש אליה, אלא אני ממש מרגיש חוסר בעקבותיה, כלומר ההפך מהנאה, סבל.

אז האם יש מצב כזה, שאני או כל אדם בריא ירצה לסבול, לא משנה עבור מה בכלל, ועוד לסבול כדי שאחר יהנה? בטבע שלנו, ב"אוטומט", של כל דבר חי, אין שום הסכמה לסבול. אז צריך לצאת מנקודת הנחה שאין מוצא מהרצון ליהנות. כל פעולה שלא נעשה, תהיה חייבת לגרום לנו הנאה כלשהי, גם פעולה של עזרה הדדית.

אז אולי עזרה הדדית היא בעצם נתינה לאחר, גם אם זה מסב לי תענוג?! לכאורה, לפי הפירוש הפשוט, כן, זו ההגדרה לעזרה הדדית – שאני עוזר למישהו, ללא קשר אם אני נהנה מזה. אבל אז חייבים לשאול – האם אני עושה את זה כי זה עושה לי טוב, ואז זה בעצם "ניצול הדדי". הרבה שאלות סביב הטבע האגואיסטי שלנו כבני אדם.

למשל, אם אני הולך לסבתא, ואפילו שאני רעב באמת ואני בא אליה ואוכל את האוכל שלה כדי שהיא תהנה – זאת גם נקראת עזרה , או יותר נכון השפעת נחת לסבתא. אם ככה המצב – צריך פשוט לסדר את החיים שלנו, את האינטרסים שלנו ככה שטובות ההנאה ישתלבו זה בזה?

חייבת להיות מטרה עליונה להכול – לא סתם ש"נלטף" זה את זו ונהנה אחד מהשני. חתירה אל עבר מטרה עילאית יכולה אולי לסדר את הנוסחה להגדרת עזרה הדדית: עזרה אחד לשני להתקדם אל עבר מטרת הבריאה, אל אהבה לזולת היא עזרה הדדית אמתית.