עזרה הדדית או תמיכה מוסדית?

  • by
בתחילה התפתחה משפחה גרעינית שדאגה במשותף לצרכים שלה

הטבע חנן אותנו ברגש ואחריות כלפי הקרובים לנו. ככל שהקרבה גדולה יותר, רמת האחריות שלנו כלפי האדם הקרוב הינה גדולה יותר. הורים עבור ילדיהם מוכנים לעשות למענם כמעט ללא גבול ואפילו ידועים מקרים של הורים שמסרו חייהם כדי להציל את ילדיהם. 

משחר ההיסטוריה החלו להתפתח מסגרות חברתיות. בתחילה משפחה גרעינית שדאגה במשותף לצרכים שלה, אח"כ עברו למסגרות של חמולות שהן קבוצה של משפחות ובודדים הקשורים בקשרי משפחה ביניהן, הם גרו במתחמים משותפים, דאגו ועזרו אחד לשני בפרנסה, גידול ילדים והגנה על כל חברי החמולה. מערכת העזרה ההדדית הזאת הייתה בסיס להתפתחות החמולה וככל שהערבות ההדדית בין חברי החמולה הייתה טובה יותר החמולה הלכה והתפתחה.

בהמשך ההתפתחות החלו להיווצר שבטים, קבוצות של אנשים שלא היו בהכרח בקשרי משפחה ישירים אלא התאחדות של חמולות ומשפחות, בעלות אינטרס משותף, לחברה שבטית כדי לאפשר קיום טוב יותר וביטחון לחברי הקבוצה. השבטים כבר התנהלו באמצעות חוקים כתובים ולא כתובים, התקיימה היררכיה מעמדית שבניגוד לחמולות שבהן ההיררכיה המעמדית היית חלק מההתפתחות הטבעית, בשבטים כבר נקבעו בעלי תפקידים לפי כוח, קשרים, וכישורים. השינוי הביא בהכרח לירידה בעזרה ההדדית בין חברי השבט לעומת החמולות, והתבצע בעיקר לפי הנחיות של מנהיגי השבט.

ככל שגדלו המסגרות החברתיות עד להתפתחות מדינות, התחום של ערבות הדדית ועזרה לזולת בין האוכלוסיות השונות הלך והצטמצם. כתוצאה מכך החלו מדינות ועמים לבנות מוסדות אשר תפקידם היה לעזור לנחשלים בחברה. בישראל המוסדות המובילים את התחומים של עזרה הדדית הם הביטוח הלאומי, משרד העבודה והרווחה על שלוחותיו השונות, ובנוסף כל ארגון גדול לדוגמא צה"ל דאג להקים מערכות של תנאי שירות כדי לתמוך באוכלוסייה החלשה או שנפגעה השייכת לארגון.

במשך השנים, מסיבות שונות, הממשל איבד את היכולת והרצון לפעול למען האזרחים הנזקקים בתחומים שונים. החלל שנוצר התמלא בארגונים ועמותות שכל אחת בתחומה חרטה על דגלה לעזור לנזקקים. עמותה כמו יד שרה הדואגת לאספקה של ציוד רפואי למי שידו אינה משגת, ועוד אינספור עמותות הפועלות בתחומים שונים כמו מזון לרעבים וביגוד.