עזרה הדדית: בסיס העולם

  • by

במאות השנים האחרונות תחום הכלכלה מוביל קו מחשבתי שלפיו טבע האדם מכוון להפיק את מירב התועלת לעצמו, גם על חשבון אחרים, והוא ינהג באופן הוגן רק במידה ובאותו רגע נראה לו שזו ההתנהגות שתביא לו את הרווח הגדול ביותר.

במאה ה-17 הפילוסוף הבריטי תומס הובס ניסח את העיקרון הזה כך: "כל אדם צפוי לחפש באופן טבעי את מה שטוב בשבילו, ואת מה שהוגן יחפש רק לצורך שמירה על שלומו או באופן מקרי." כלכלנים ופילוסופים אחרים ניסחו זאת אפילו בצורה יותר בוטה, אלא שבצד התנהגות שאכן מתאימה לתיאור האנוכי הזה קיימות דוגמאות רבות שבהם אנשים עוזרים אחד לשני ויותר מעניין, גם בטבע תופעת העזרה ההדדית קיימת באופן יותר רחב מאשר היה מקובל לחשוב.

אצל בני האדם ההתנהגות יותר מורכבת ולכן יש קושי להבין ממה נובע מצב שבו אדם או ארגון מעורב בעזרה הדדית, לכאורה ללא כוונה לקבל תמורה. עם זאת, בשנים האחרונות מדענים מפתחים תחום שמוכר בשם "כלכלה התנהגותית" המתמקדת באופן האמיתי שבו האדם מקבל החלטות. ב-2002 קיבל התחום הכרה בדמות פרס נובל שהוענק לחוקרים כהנמן וסמית' על פריצת הדרך שביצעו והרבה בזכותם אנחנו יודעים היום שעזרה ההדדית טבועה עמוק בכל יצור חי.

עזרה הדדית בטבע, בין בעלי חיים, חשובה לדיון בשאלה האם האדם פועל תמיד רק לטובתו ולא מתחשב בסביבה כי בעלי חיים פועלים מתוך אינסטינקט ולא מסוגלים לערוך חישובי עלות/תועלת מסובכים. לכן, יש סיכוי גבוה שהתנהגות שנצפתה אצל בעלי חיים היא בסיסית בעולם החי ולכן מהווה חלק גם מהתנהגות האדם.

את השינוי בגישה האקדמית, מאנוכיות צרופה לעזרה הדדית, מובילים חוקרים בתחום הביולוגיה המוצאים הוכחות רבות לקיומה של עזרה הדדית בקרב בעלי חיים כמו הפרימטים שחיים בקבוצות. גם מי שאינו ביולוג, אבל ביקר בילדותו בגן חיות, יכול לראות שקופים בקבוצה מבצעים אחד לשני שירות של פליית כינים מתוך הפרווה, פעולה שעליה הקוף שפולה את הכינים לא מקבל שכר, לפחות לא באופן מיידי.