עזרה הדדית: צורת הקשר בעולם החדש

  • by
העולם עובר מצורת קשר אגואיסטית לערבות הדדית

אנחנו נמצאים בפתחו של עידן חדש, עידן שבו צורת הקשר האגואיסטי מפנה מקום לצורה של ערבות הדדית, עזרה הדדית. תחילתה של תקופה זו, נפתחה עם פרוץ מגפת הקורונה. המגפה התחילה בסין ותוך מספר חודשים התפשטה לכל העולם.

מספר חודשים מאז פרוץ המגפה, אין חלק על כדור הארץ שהקורונה לא ביקרה בו. כל בני האדם שותפים לבעיה אחת, אם חושבים על זה לעומק, זה דבר שלא נתפס. הקורונה התפשטה על כל הגלובוס. מה זה בא ללמד אותנו? מה הוא השיעור שהטבע מנסה ללמד אותנו? איך מנצחים את המגפה הזו?

דובר רבות על "הכפר הגלובאלי". על כך שאנחנו חולקים כדור ארץ אחד שבו יש אוצרות טבע שצריכים לספק את כל האנושות. נראה כי כולם מסכימים לכך אבל באותה נשימה מבינים כי היצר האגואיסטי שלנו לא נותן לנו להתייחס נכון לזולת, לאחר. למעטים יש הרבה ולרבים כמעט ולא נשארו אמצעים לחיות.

החיים בתקופתנו הפכו לבלתי נסבלים. מרוץ הישרדותי בלתי נגמר שדוחף אותנו לזלזל ולדחות את הזולת. המחשבה כי הזולת נמצא במרוץ נגדי ובמידה וישיג את רצונו זה יהיה על חשבוני, דוחפת אותנו לרצות ולבטל את האחר ממש כמו גלדיאטורים הנלחמים על חייהם. האגו נמצא עדיין כמנהל הראשי של מציאותנו, אין חדש תחת השמש.

אולם יש תפנית מיוחדת בעלילה. הקורונה באה ועשתה סדרים חדשים, כמו אמא שמגיעה לריב בין ילדיה ועושה סדר מחדש, אומרת לכל אחד שב בפינה! תחשוב על מה עשית! הקורונה בשלב הראשון מרחיקה אותנו אחד מהשני, שלא נזיק אחד לשני, ולבסוף תחייב אותנו לחשוב איך לשנות, ולבנות חיים חדשים, חיים של שוויון, חיים של משמעות.

ערבות הדדית חוק הטבע הכללי

שלב ראשון במעבר לעולם החדש זה להכיר את את החוקיות שלו. נראה כי נסתר מאיתנו החוק החשוב ביותר, חוק של הטבע האינטגראלי, חוק הערבות. נראה שכל הטבע – דומם, צומח וחי מקיימים אותו בצורה אינסטינקטיבית ואילו אנחנו צריכים לרכוש אותו כנגד האגו ההופכי לו ולכן אנחנו נקראים בני אדם שמכוח הבחירה שלנו אנחנו נהיה דומים לו.